ירוחם

 תקציר

מי אל המכתש הגדול הכי קרובה?

מי נמצאת בתהליך של הרחבה?

מי נמצאת בין דימונה למרחב עם?

היום, בתוכניתנו מדברים מדבר, נכיר את ירוחם!

האזנה מהנה!

הפרק

 תמליל

בוזי: מדברים מדבר, תוכנית לילדים על כל הטוב שבמדבר. בהפקת דעת מדבר, בית ספר שדה שדה בוקר ורדיו bgu אוניברסיטת בן גוריון בנגב. בהגשת תמר קידר וזוהר סלמה. האזנה נעימה.

זוהר: מי אל המכתש הגדול הכי קרובה?

תמר: מי נמצאת בתהליך של הרחבה?

זוהר: מי נמצאת בין דימונה למרחב עם?

תמר: היום בתוכניתנו מדברים מדבר, נכיר את ירוחם. 

זוהר: מה שלומך תמר?

תמר: היי זוהר! שלומי מצוין. אנחנו מדברות על ירוחם היום. 

זוהר: נכון.

תמר: נכון יש מין הרגשה שירוחם היא מקום רחוק כזה ואנשים חושבים שזה מקום שכוח אל כזה שאין שם כלום. תדעי לך שירוחם היא ממש נהדרת. היית שם פעם?

זוהר: אני חושבת שכן, זה המקום שעוברים דרכו כשמגיעים אל המכתש הגדול לא?

תמר: כן אבל לא רק עוברים דרכה. קודם כל שתדעי לך, שאם את רוצה להצטייד לפני שאת יורדת למכתש, אז יש שם סופר גדול ויש שם הרבה חנויות ומרכז מסחרי ויש בנק ודואר וגם יש קופת חולים ומספרות ויופי של מתנ״ס ומגרש כדורגל ענק. 

זוהר: או אה. 

תמר: יש מלא דברים בקיצור. 
זוהר: נשמע שטוב שאנחנו עושות תוכנית על ירוחם. ככה אלמד להכיר אותה ולעצור בה בדרך למכתש. את האמת שגם שמעתי שיש. שם אוכלוסייה מאו מגוונת שמורכבת מהמון עדות ואנשים. כשירוחם רק הוקמה, אני לא יודעת אם את יודעת את זה, בשנות ה-50, היא בעצם הייתה עיירה של עולים מכל מיני מקומות בעולם. היו בה אנשים מרומניה וממרוקו ואפילו מהודו. בעצם היום יש בה אוכלוסייה מעורבת של גם דתיים וגם חילונים וזה מאוד מעניין לבקר שם.

 

פינת הילד 

תמר: תשמעי זוהר, אני הזמנתי לאולפן את שחר. שחר היא ילדה מירוחם ואני חושבת שתוכלי לשאול אותה עוד קצת שאלות על ירוחם. 

זוהר: איזה כיף, שלום שחר. 

תמר: היי שחר.

זוהר: איזה כיף שהגעת אלינו כל הדרך מירוחם. כמה זמן נסיעה זה לכאן?

שחר: 20 דקות.

זוהר: 20 דקות.

תמר: זה לא נורא.

שחר: כן זה לא ארוך. יש נסיעה של 3 שעות לדודים. 

תמר: הדודים? איפה הם גרים הדודים האלה?

שחר: יש בגבעת עדה, ויש בעוד מקום שששחכתי איך קוראים לו. 

תמר: אבל הוא 3 שעות נסיעה מפה.

שחר: בלי פקקים. 

תמר: כן זה כשאין פקקים או תאונה בכביש 6.

זוהר: אז שחר, היום אנחנו בתוכנית מיוחדת, אני בטוחה ששמעת, על ירוחם. אני ותמר דיברנו פה קודם ונורא רצינו לדעת איך זה להיות ילדה שגדלה בירוחם. נולדת שם בעצם?

שחר: כן.

זוהר: ומה את עושה שם ספרי לנו. את אוהבת לגור שם?

שחר: מאוד. 

זוהר: כן? איזה כיף. יש לך חברים שם? יש לך תחביבים?

שחר: יש לי חברים, כמובן. יש חוג ציור שנראה לי שאפילו המורה היא מפה, מהמדרשה, עופרה.

תמר: ציור? ספרי לנו קצת על החוג הזה הוא נשמע מעניין. 

שחר: אנחנו בתחילת השנה עושים פחמים ואז עוברים לאקוורל, או צבעי מים, איך שאתן קוראות לזה.

תמר: זה במתנ״ס החוג?

שחר: כן. 

תמר: יש לכם יופי של מתנ״ס שם בירוחם.

שחר: נכון. יש קונסרבטוריון, יש חוג סיירות. היום נגיד אחרי זה אני מתארגנת והולכת מפה ישר ללינה עם החוג.

זוהר: וואו לינה בשטח?

תמר: איפה?

שחר: לא ידוע. רק המדריכים יודעים. 

תמר: רגע אז את בחוג ציור והזכרת קונסרבטוריון, זה אומר שאת מנגנת שם?

שחר: כן, פסנתר ואני גם שרה בפיתוח קול. 

תמר: מה אז תוכלי ככה כשתהיי גדולה לשבת ליד הפסנתר ולשיר ולנגן ביחד. 

שחר: אולי.

תמר: איזה כיף. אז רגע, אמרנו שאת מציירת ומנגנת ושרה. באיזו כיתה את בכלל? לא סיפרת לנו.

שחר: אני בכיתה ה׳.

זוהר: זה גיל 10?

שחר: 10, 11.

תמר: היא בדרך ל-11. תגידי רגע שחר, חוץ מחוגים שאלו דברים שיש גם לילדים בעיר, מה באמת מיוחד בלהיות ילדה שגרה בירוחם קרוב מאוד למכתש הגדול?

שחר: דבר ראשון יש מלא טיולים קרובים. עין ירקעם, גב ימין, המכתש.

תמר: נכון, הכל קרוב אלייך. 

זוהר: ויוצא לך לטייל באמת הרבה? את מגיעה לכל המקומות האלה?

שחר: כן. כפי ששמעת גם אני בחוג סיירות. 

זוהר: נכון. אז את מטיילת עם החוג, לא עם המשפחה?

שחר: השבוע עשינו הכנה להר צין ובאנו לכאן לקיר טיפוס. 

תמר: פתחו לנו באמת קיר טיפוס חדש פה במדרשה.

שחר: אה זה חדש?

תמר: יחסית כן. אז הגעתם לפה להתאמן?

שחר: כן.

תמר: איזה רעיון מדליק. עם החוג סיירות?

שחר: כן.

זוהר: תשמעי החוג סיירות בירוחם, לכל הילדים, נשמע מדהים. 

תמר: אז את מטיילת למכתש ולעין ירקעם ויש לכם גם את האגם נכון?

שחר: נכון.

זוהר: והיית בו?

שחר: הייתי בו מלא.

זוהר: מה את אוהבת לעשות שם באגם?

שחר: השנה נגיד ארגנתי מסיבה עם חברות שלי, עכשיו עושים שם שיפוץ. יש שם מצפה ציפורים וכל מיני עמדות כאלה לפיקניק ושולחנות וספסלים. 

תמר: אתן פשוט הולכות לשם לבד?

שחר: לא אל תגזימי, מסיעים אותנו. 

תמר: אז מה אתן הולכות ועושות שם פיקניק באגם?

שחר: כן.

תמר: זה אגם שלא נכנסים אליו נכון? אסור להיכנס למים של אגם ירוחם. 

שחר: נכון. 

תמר: המים לא נקיים. 

שחר: נכון, אבל יש שם גם אי באמצע האגם. פעם היה לשם שביל אבל עכשיו מרוב המים כבר אין. 

תמר: נשמע שאת מטיילת הרבה.

שחר: כן. 

תמר: ותגידי רגע, יש לכם את המתנ״ס שדיברנו עליו ואת האגם, אבל יש לכם גם מרכז מסחרי די גדול נכון? אני מחבבת אותו. 

שחר: נכון.

תמר: אתן מסתובבות שם?

שחר: זה בדרך לבית שלי אז אני עוברת שם כל יום בדרך לבית הספר ומבית ספר.

תמר: אז את כל הזמן חוצה את המרכז המסחרי.

שחר: כן ומתגרה לא לקנות שם ארטיק. 

תמר: תשמעי שחר, היינו שמחות לדבר איתך עוד ועוד, אבל יש לנו עוד כל מיני אורחים שבאים היום לתוכנית הזאת. יש לך איזה משהו שהיית רוצה להגיד לילדי הצפון או המרכז?

שחר: תקשיבו, אני מבינה שזו נסיעה ענקיסטית, אבל זה שווה את זה.

תמר: את מתוקה כל כך. יאו שחר, איזה כיף שבאת אלינו.

שחר: תודה, היה לי כיף.

תמר: יש לנו איזה רצון בעונה הבאה לשלב ילדים שיראיינו איתנו בתוכנית, אז יש לי הרגשה שנזמין אותך עוד פעם.

שחר: זורם לי. 

תמר: זורם לך? מצוינת את. 

שחר: ואם זה יוצא על לימודים אז עוד יותר. 

תמר: יאללה אז אולי נסגור לך את הפינה הזאת ונעשה את זה בשעות הבוקר. 

זוהר: תודה רבה שחר כיף שבאת. 

שחר: בכיף תמר וזוהר.

זוהר: ביי.

שחר: ביי. 

פינת הטבע של מידד

זוהר: תמר את יודעת, שחר כשהיא הייתה כאן, היא דיברה על האגם ועל זה שהיא עשתה שם פיקניק עם חברות, ומשהו שמאוד מיוחד באגם הזה בירוחם ,זה שבעצם הוא מהווה נקודת משיכה להמון, המון עופות מים לציפורים בכללי מכל הארץ והעולם, שלמעשה מגיעים אל האגם הזה, מתרחצים, שותים קצת מים ואת האמת שהייתי שמחה לספר לך עוד אבל מי שיעשה את זה הכי, הכי טוב זה מידד גורן, איש הטבע שלנו.

תמר: נכון, חמידד תמיד יש סיפורים נפלאים. בואי נזמין אותו. 

זוהר: היי מידד.

מידד: היי זוהר ותמר.

זוהר: אז דיברנו הרבה על אגם ירוחם ואמרתי לתמר שאולי אתה תוכל לספר לנו בדיוק מה נוכל לראות שם ועל מה כדאי להסתכל או לחפש. 

מידד: טוב מאוד, בשביל זה באתי. קודם כל, אגם ירוחם זה מקום מאוד מיוחד. למה? כי בעצם אנחנו נמצאים פה במדבר, והנה יש לנו אגם שנמצא פה כבר די הרבה שנים וציפורים ובעלי חיים כבר התרגלו לזה שיש להם מקור מים קבוע. זה דבר מאוד חשוב שכבר דיברנו עליו בהרבה תוכניות אחרות, על חשיבות המים במדבר. שם יש מים והרבה. זה גוף מים מאוד גדול. אז אנחנו מדברים פה בעיקר על?

תמר: ציפורים!

מידד: נכון, בעלי החיים שאני הכי אוהב, ציפורים. אגם ירוחם זה גן עדן לציפורים. אנשים שבאים מחוץ לארץ לראות ציפורים, כמעט כולם מבקרים באגם ירוחם. 

זוהר: אמרתי לך. 

מידד: מה הם באים לראות שם? הם באים לראות בעיקר עופות מים שתכף נדבר עליהם, וגם הרבה מאוד ציפורים נודדות שמשתמשות במים האלה והאגם עצמו הוא תחנה עצירה בנדידה.

זוהר: תחנת רענון כמו שאמרת בתוכניות קודמות. 

מידד: בדיוק. 

תמר: נכון באחת התוכניות דיברנו על ה״מנטה״ הזאת שלהם.

מידד: נכון. אז דיברנו על זה ועכשיו אנחנו נדבר על עופות המים, אותן ציפורים שהמים הם הבית שלהם. מה שאנחנו קוראים לו בית גידול. זה הבית שלהן והן רגילות, איפה שיש מים לשם הן הולכות ואם הן מסתדרות שם, הן ישארו שם. הנה, האגם הזה שנוצר פה בצורה מלאכותית, בני האדם בנו אותו והציפורים אימצו אותו. אז יש כאן כל מיני עופות מים, יש לנו כל מיני סוגים ומינים שונים של עופות מים. המשותף להם, זה שהם כל הזמן בסביבת מים. 

זוהר: והן לא עוברות מאגם אחד לאגם אחר?

מידד: לפעמים כן. הן יודעות לעוף, כל הציפורים כאן יודעות לעוף אין לנו עדיין פינגווין שהוא כמובן לא יודע לעוף. איך הן הגיעו בעצם לאמצע המדבר?

זוהר: הן עפו. 

מידד: בדיוק. הסיפור המעניין באותן עופות מים, זה שכל ציפור מתאימה את עצמה ומצוידת בכלים שונים מרעותה. לדוגמא, כולכם מכירים את הברווז. 

זוהר: ברור.

מידד: יש גם ברווזים באגם ירוחם. חלק מהם נמצאים שם באופן קבוע, חלקם מגיעים בעונת החורף מאירופה או אסיה. הברווזים הם לדוגמא, מסננים. מה זה אומר? המקור שלהם רחב ויש להם כמו שיניים קטנות. זה לא באמת שיניים אבל זה דומה לשיניים ומה שהן עושות זה לסנן את האוכל. הברווזים בולעים את המים.

זוהר: כמו מסננת של פסטה. 

מידד: בדיוק. הברווזים בולעים את המים, פולטים אותם החוצה וכל מה שהוא אוכל בשבילם, נשאר במקור והם בולעים את כל מה שמזין וכל מה שלא, הם מוצאים החוצה. 

תמר: איזה יופי. 

מידד: לכן הברווז הוא לא צולל לעומק בדרך כלל. אבל יש עופות מים שכן צוללים. לדוגמא, הטבלנים. הטבלנים יודעים לצלול. 

תמר: רגע, רגע מה זה טבלנים זה השם של הציפור?

מידד: כן, זה השם של הציפור. יש טבלן, יש טבלן גמדי שזה הכי נפוץ בירוחם. יש הרבה מהם, הם צוללים, לפעמים די עמוק ומלקטים את האוכל שלהם. יש לנו עוד קבוצה של ציפורים, לא רק ברווזים טובלים, אלא גם עופות חוף. אנחנו קוראים להם חופמאים. אתם מכירים את השיקשק? זה חופמאי. יש לנו מתיקונים ויש לנו ביצניות וחופיות, כל מיני וכל אחד הוא שונה. בעיקר האוכל שלהם דומה, הן ניזונות בעיקר מכל מיני סרטנים וחיות קטנות שמוצאים באזור.

תמר: רגע, הן חיות על החוף ולוקחות את האוכל מהמים והקודמים שדיברנו עליהם חיים בתוך המים.

מידד: הם יותר שוחים מהחופמאים. רוב החופמאים לא ממש שוחים. חלקם כן אבל רובם הולכים, יש להם רגליים יחסית חזקות. מה שמעניין ואני חושב שבזה אנחנו נצטרך לסיים. 

תמר: אוף זה עובר כל כך מהר.

מידד: אז עוד דבר שאני רוצה להוסיף בנוגע לחופמאים, מי שרוצה לשבת ולהסתכל על אותם חופמאים, בעיקר בחורף הם מגיעים אלינו מאירופה ומאסיה, לכת לו עליהם ותראו משהו מעניין. מאחר והם כולם מתחרים על אותו מזון, הם פתחו לעצמם מעין שיטות איך לא להתחרות. התמירון לדוגמה, הוא חופמאי על רגליים מאוד, מאוד ארוכות. 

תמר: בגלל זה קוראים לו תמירון, כי הוא תמיר.

מידד: בדיוק. הוא יכול לצעוד למים יותר ארוכים מאשר החופית שהרגליים שלה ממש קצרות. 

זוהר: אז היא ברדודים והתמירון בעמוקים. 

מידד: כן היא חייבת להיות במים הרדודים. הביצנית היא איפשהו בין החופית ובין התמירון. 

תמר: וככה הם לא רבים, לכל אחד יש את המקום שלו. איזה יופי!

מידד: יש חופמאים שפתחו מקור חזק יותר ואז הם יכולים לאכול חיות עם קונכיות וכל מיני שריונים יותר קשים. 

זוהר: תשמע זו נשמעת כמו שכונה מאוד טובה לחיות בה. 

מידד: מאוד מומלץ נכון.

תמר: אז בעצם בכל חודש בשנה, כשאני אגיע לאגם ירוחם אני אראה איזושהי ציפור?

מידד: את תראי משהו, כן. זה מה שנחמד במקור מים כזה. בחורף יבואו הרבה ציפורים מאירופה, בקיץ אלו בעיקר ציפורים שמקננות. לכל עונה יש את האיכות שלה.

זוהר: ולכל ציפור יש את התכונות שלה. אפשר להגיע ולראות למה לה יש מקור יותר ארוך, או למה לה יש רגליים יותר קצרות. 

תמר: תודה מידד.

מידד: בכיף. 

זוהר: להתראות.
מידד: להתראות.


פינת הסיפור של קרן

תמר: זוהר את יודעת שלפני כמה ימים דפקה לי בדלת ילדה חמודה שגרה פה במדרשה, כולה נרגשת. היא אמרה לי ׳תמר! כתבתי שיר על המדבר.״

זוהר: וואו איזה כיף. כתבה שיר?

תמר: כן. בעקבות התוכנית שלנו, היא מאזינה שלנו. קוראים לה שקד בלבן דינור, היא גרה פה במדרשת בן גוריון. היא לומדת בכיתה א׳ והיא כתבה שיר על המדבר. עכשיו אני אקריא לכם אותו ילדים וילדות. השיר הזה נפלא בעיניי והוא הולך כך:

״מדבר,

מדבר זה לא כמו שחושבים.

יש בו הרבה דברים חדשים שעוד לא הכרתם בכלל.

עץ שיטה, נחל צין, מדרשת בן גוריון ומצפה רמון.

נחשים ועקרבים, ציפורים מדהימות בכל מקום, יעלים וחולות. 

המדבר, זה לא כמו שחושבים.

יש בו מלא חיות שיכולות!

וזה מה שמדהים.״

זוהר: זו היא כתבה?

תמר: כן. זו היא כתבה. נכון שזה מקסים?

זוהר: וואו! מדהים, ממש יפה. אנחנו מזמינות את כל הילדים והילדות שמאזינים לנו, לשלוח לנו שירים וסיפורים וחוויות לאתר שלנו infomidbar.org ואנחנו גם נקריא את השירים והסיפורים שלכם פה בתוכנית.

תמר: איזה כיף. אפרופו סיפורים, הגענו לפינת אגדות המדבר שלנו וקרן כבר כאן עם סיפור על ילדים באגם ירוחם. היי קרן!

קרן: היי תמר וזוהר. היום אני אספר לכן סיפור על הרפתקאה בפארק ירוחם ״מבצע ההצלה״. 

בדרום הארץ, במדבר הנגב, לצד מכתש גדול ומרשים, יש עיירה בשם ירוחם שגילה הוא בערך רגילה של מדינת ישראל. ירוחם היא עיירה די רגילה. בסך הכל מתנהלת כמו כל עיירה אחרת אך היא מוקפת בנוף מדברי מיוחד. בירוחם, מתגוררים אנשים שהגיעו ממקומות שונים. יש בה שכונות של תושבים ותיקים, ממייסדי העיר, ושכונות של משפחות צעירות שהגיעו רק בשנים האחרונות. 

סיפורינו הוא על שלושה ילדים בני אותו גיל שגרים בירוחם. אי אפשר להתבלבל ביניהם. כל ילד מתנהג אחרת לגמרי. שלושת הילדים לומדים בכיתה ג׳, אבל בבתי ספר שונים, בשכונות שונות, כך שהם לא מכירים אחד את השני. לילד הראשון קוראים דניאל והוא ילד שקט ומופנים. בן יחיד לשני הורים. הורי, עובדים רוב שעות היום, כך שהוא יודע להעסיק את עצמו במחשבות ומשחקים דמיוניים אחר שעות בית הספר. דניאל שולט בשפות זרות ובשיעור אנגלית הוא תמיד עונה על השאלות לפני כולם. 

הילד השני, שמו אהוד, אבל כולם קוראים לו אודי. אודי הוא ילד קצת שובב. הוא מאוד אוהב משחקי כדור, להפגש עם חברים אחר הצהריים ולקפוץ לשלוליות. לאודי יש כלב, צ׳אק שמו. איתו הוא משחק כל הזמן בתחרויות ריצה. ואם לומר את האמת, רק מדי פעם צ׳אק מנצח. 

באחת השכונות המרוחקות, מתגוררת הילדה תמר. בבית שלה כל היום יש המולה גדולה. תמר היא אחות בכורה לארבעה אחים והיא ילדה מאוד אחראית. כשהיא חוזרת מבית הספר, היא מכינה ארוחת צהריים לעצמה ולאחיה, הולכת לקנות מצרכים במכולת השכונתית ושואפת את הכלים שבכיור. את הכל היא עושה בשמחה רבה.

יום שישי אחד, בשעות הצהריים המאוחרות, יצאו שלושת הילדים, כל אחד עם משפחתו, לטיול קצר בפארק ירוחם היפה. שלשות הילדים לבשו כבר את בגדי השבת שלהם והיו כבר מסורקים וחגיגיים אחרי מקלחת לקראת קבלת שבת. אספר לכם, שפארק ירוחם הוא מקום מופלא. יש בו ציפורים מסוגים שונים, אגם גדול בו טובלות וממנו שותות החיות שמסביב. יש בו הרבה עצים ודשא ירוק ויש בו גם גן שעשועים עם סולמות ומגלשות ארוכות. 

כשהגיעו לפארק, הילדים של שלושת המשפחות רצו הישר אל המגלשה הארוכה ביותר ונוצר תור ארוך ומעייף. דניאל התעצב, ״אתם כל כך הרבה ילדים מאותה המשפחה ואני פה רק אחד. זה לא הוגן שאצטרך לחכות את כל התור הזה.״ אמר בקול. אודי התרגז והכרז ״אני הגעתי לפה ראשון. ובכלל, פארק ירוחם הכי קרוב לבית שלי, ככה שהמגלשה הזו, שייכת לי. לכו מפה ותשחקו במקום אחר״. תמר ששמעה את שניהם נקמה אפה וענתה ״גן השעשועים הזה שייך לכולם וצריך לתת לילדים הכי קטנים להתגלש ראשונים. לכן, לכו לסוף התור וחכו בסבלנות עד שכל אחיי הקטנים יסיימו להתגלש״. 

שלושת הילדים התרגזו והתחילו להתווכח בקולי קולות. זאת עד שקלאק! משהו פגע במגלשה. פתאום כולם השתתקו. הם הסתכלו למטה וראו ציפור מוטלת על הרצפה. הציפור נראתה פגועה ומסכנה. ״אנחנו חייבים להציל אותה״ זעקו שלושתם. תמר הרימה אותה בעדינות וחיממה אותה בכפות ידיה. ליבה של הציפור פעם במהירות עצומה וראו שהיא סובלת מאוד. תמר נזכרה שפגשה בדרך לפארק בצפר ששמו מייק, אנגלי שמתנדב במרכז הצפרות. ״אך זה היה כל כך רחוק מכאן״ שיתפה אותם ״לא נורא״ אמר אודי. ״אני ארוץ מהר למצוא אותו ואקרא לו לכאן״.  חיש קל יצא אודי בריצה זריזה על פי הנחיותיה של תמר. אודי באמת רץ מהר ומצא את מייק הצפר תוך דקת ספורות. 

מייק לא ידע עברית ואודי התקשה להסביר לו מה קרה, אבל הוא היה כל כך נרגש, שמייק הבין שמשהו חשוב ודחוף קרה. לא עבר זמן רב ואודי חזר למקום עם מייק הצפר. למזלה של הציפור המסכנה, דניאל הצליח להבין את האנגלית של מייק וגם להסביר לו מה קרה. מייק הרים את הציפור בעדינות. החזיק את רגליה בין שתי אצבעות ובחן היטב את כנפיה. לציפור הייתה כנף שבורה ולכן מייק התקשר לווטרינר האזורי כדי לפנות את הציפור לבית חולים לחיות שנמצא ליד באר שבע. כשהוטרינר הגיע, הוא מיד טיפל בציפור ואמר לילדים שהציפור תבריא לאחר ניתוח קטן, טיפול ומנוחה בבית החולים.

מייק היה נרגש במיוחד. הוא אמר לילדים ודניאל תרגם ״ילדים, הצלתם ציפור נדירה ביותר. אם לא הייתם פועלים מהר ובתבונה, אולי לא היינו מצליחים להציל אותה. כל אחד מכם ובדרכו עזר למאמץ המשותף. תודה רבה לכם.״ דניאל, אודי ותמר שמחו מאוד. הם קבעו שביום ראשון, אחרי הלימודים, הם יסעו לבקר את הציפור בבית החולים הוטרינרי ואחר כך, ילכו לשחק יחד בפארק יירוחם והפעם, בלי מריבות. מי יודע, אולי עוד יצילו חיות אחרות. 

זוהר: תודה רבה קרן. איזה סיפור יפה.
קרן: תודה רבה. להתראות.

 

פינת הטיול

זוהר: טוב תמר, אז כמו שאת הפתעת אותי והזמנת לפה את שחר שהיא תושבת ירוחם, אני גם הפתעתי אותך והבאתי לכאן את משה גלנץ שהוא תושב ירוחם ויזם בתחום התיירות. הבאתי אותו במיוחד כדי שהוא יקח אותנו לטייל בנופים מסביב לירוחם. שלום משה.

משה: שלום לכן, מה שלומכן?

תמר: שלומנו טוב מאוד. איזה כיף שבאת.

משה: האמת שכן, זה נורא מרגש להיות פה. אני מאמין שגם הילדים שבבית שומעים אותנו עכשיו תוהים לעצמם מה כבר אפשר לעשות בירוחם.

תמר: מה באמת יש לעשות בירוחם?

משה: האמת שיש הרבה. קודם כל ירוחם נמצאת בלב המדבר, או לב הנגב. יש משהו בנגב ובכלל במדבר, שאת פותחת את החלון, או נמצאת בנקודת תצפית ואת רואה פשוט מדבר שהוא כולו חשוף בפנייך. דווקא המקום החשוף הזה, גם לילדים אבל בפרט למבוגרים, נותן איזה מין מקום בתולי כזה של צמיחה. אני יכול לצאת עם איזו נקודה כזו שהיא שלי. זה מה שאני אוהב במדבר.

תמר: איזו הגדרה יפה. 

משה: מרגע שהגעתי למדבר התחביבים שלי יצאו מכלל שליטה. אחד התחביבים זה כמובן הסיפור של הכוכבים והשמיים. אני יוצא למדבר עם טלסקופים ומעברי הדרכות כוכבים לקבוצות וממש מספר את הסיפור הגדול של השמיים שזה סיפור מרתק. אני חושב שכל ילד שירים את הראש למעלה לשמיים ויראה את כל  אלפי הכוכבים מעלינו, יש בזה משהו שבאמת מדבר לכולם. 

תמר: זה באמת אופייני למדבר. אנחנו דיברנו על זה קצת באחת התוכניות שלנו, שכשאתה מרים את העיניים לשמיים במדבר, אין את זיהום האור שיש במקומות אחרים ואתה יכול באמת לראות את הכוכבים. 

משה: בדיוק. עכשיו זו ממש העונה של שביל החלב, אני אומר את זה לילדים בפרט, תדעו לכם שבעוד 20 שנה יכול להיות שלא נוכל לראות את שביל החלב מישראל. יש כל כך הרבה זיהום אור שרק הולך וגדל. 

תמר: ומתקרב גם אלינו למדבר.

משה: אני גם ממש מרגיש את זה. במכתש ירוחם, לפני 4 ו-5 שנים יכולתי ממש לראות יותר טוב כוכבים. גם במכתש רמון. אין מה לעשות, אלו אזורים של צבא.

תמר: משה, רגע סליחה. יש מכתש גדול ויש מכתש ירוחם? בוא נעשה רגע סדר במכתשים שבאזור בשביל הילדים שלא מכאן. 

משה: קודם כל זה ממש חשוב ונכון, הרבה אנשים מתבלבלים מזה. קודם כל יש את המכתש הקטן שהוא לא רחוק מירוחם והוא נחשב למכתש הקטן כי את פשוט עומדת ורואה את כל המכתש ממש מולך. זו נקודה מאוד יפה להיות בה. יש גם את המכתש הגדול שנקרא גם מכתש ירוחם וגם מכתש חתירה על שם הנחל שחוצה אותו והוא פשוט גדול יותר אז קראו לו המכתש הגדול. הוא באמת גדול, הוא 14 קילומטרים מקצה לקצה בחלק הארוך שלו. יש גם את המכתש הענק, שזה כמובן לא שם המכתש. מכתש רמון הוא המכתש הענק והוא גם כן קרוי על שם הנחל החוצה אותו.

אגב אילן רמון, קראו לו מלכתחילה אילן וולפרמן כן? הוא שינה את שמו לאילן רמון כי הוא פשוט נורא, נורא אהב את המכתש. אז גם אילן רמון זכרונו לברכה קרוי על שם מכתש רמון.  אז יש את המכתש הגדול וזה המכתש הענק ויש את המכתש הקטן. ככה קראו להם פשוט. 

זוהר: לא גילו אותם בסדר הנכון.

משה: בדיוק. לפני בערך 5 שנים החליטו להוסיף את השם מכתש ירוחם למכתש הגדול, למכתש החתירה כדי לעשות איזה מין זיהוי של המרחב. 

תמר: למעשה אנחנו יכולים מירוחם, אם אנחנו חוצים את כל ירוחם וממשיכים מזרחה עם הכביש, אנחנו מגיעים אל המכתש הגדול. 

משה: נכון. שם יש גם תצפית מאוד יפה על המכתש וזו נקודה נהדרת לעצור בה בדרך למכתש ירוחם. התצפית בהר אבנון. אני תמיד ממליץ לילדים שמגיעים לשם, תעזבו את הפלאפונים, תשאירו אותו באותו ותסתכלו על השקט הזה, דקה של שקט. אפשר ממש לשמוע את השקט ולהרגיש את הרעש הזה של היומיום שעוטף אותנו מכל הכיוונים, נעלם. זו דקה של שקט שממנה דברים לאיטם נבנים בתוך הראש. 

תמר: אז מצד אחד של ירוחם יש את המכתש הגדול, אבל בכניסה לירוחם, אם מגיעים מכיוון המדרשה נגיד, יש את האגם נכון? שזה עוד מקום מעניין. 

משה: אז בואי נעשה סדר, ירוחם נמצאת למעשה בין המכתש לאגם. האגם, אפשר לומר שהוא מלאכותי אבל הוא למעשה נוצר על ידי סכר שנבנה בשנות ה-70. האגם עצמו היום, בחמש השנים האחרונות נעשה שם פיתוח אדיר ויש שם טיילות מדהימות ממש ופינות חמד עם עצים. יש גם המון לעשות, למשל השכרת אופניים ומכוניות קארטינג לילדים, סאגווי.

תמר: באמת? אני גרה פה ולא היה לי מושג.

משה: יש אופניים משפחתיים, אפשר לבוא עם ההורים ולפדל כולם ביחד באופניים בהנאה מרובה לעבר האגם.

תמר: גם פה כדאי להשאיר את הפלאפונים באוטו. 

משה: דווקא אולי יכול להיות נחמד לצלם את האירוע שבו פתאום האבא מאבד את הפדל או את שיווי המשקל. אלו דווקא רגעים שכדאי לתעד וזה יכול להיות נחמד. 

תמר: וואי זוהר, איך פספסנו את זה עד עכשיו?

זוהר: יש המון דברים בירוחם.

משה: מה שאנחנו מתכננים בקיץ, אני חלק מאגודת התיירות – ירוחם. הקמנו אותה לפני כשנתיים במטרה להעצים ולהציף את כל היזמים המקומיים שנמצאים בירוחם ואת הפעילויות המדהימות שקורות שם. אז באמת אחת הפעילויות המדהימות זה האופניים ומה שקורה בכניסה לאגם עם ויטמין שיא.

תמר: ויטמין סי?

משה: ויטמין שיא ככה זה נקרא. שיא מלשון שיאים. שם אפשר לשכור אופניים ולעשות את כל הדברים האלה. 

תמר: אז אפשר לשכור אופניים באגם ואיזה עוד פעילויות אתה ממליץ? אנחנו פשוט חייבים לסיים בקרוב.

משה: אז ככה, טיבוע ציפורים זו גם פעילות מדהימה, סיורי עקרבים וגם כן סיור ספארי עם יום צביק. זו באמת פעילות מדהימה מדהימה. הילדים הולכים עם פנסי אולטרה סגול ורואים את העקרבים ממש במקום הטבעי שלהם. יש שם מגוון גדול מאוד של עקרבים שהם יכולים לראות ולהכיר את העולם הזה. עקרב זה אחד מבעלי החיים העתיקים ביותר בכדור הארץ. 

תמר: הייתה לנו תוכנית שלמה על עקרבים. יום צביק התארח אצלנו. 

זוהר: אנחנו יודעות הרבה.

תמר: אנחנו יודעות טוב מאוד על עקרבים ולא רוצות לצאת לטיול כזה.

זוהר: האמת תמר, תקני אותי אם אני טועה, אבל מרגיש לי שכל הנושאים שדיברנו עליהם בתוכנית, אפשר ממש להגיע לירוחם ולראות אותם. יש שם כזה שפע והמון דברים לעשות. 

משה: וגם כמובן לראות כוכבים בלילה ילדים. זה הזמן. תדעו לכם ממש, בתקופה הזו של השנה כוכבי הלכת צדק ושבתאי חוזרים לככב בשמיים, ככה ביולי ואוגוסט. לראות את צדק דרך הטלסקופ, או שבתאי עם הטבעת שלו, צדק עם ירחים שלו, אלו באמת מראות מדהימים. 

תמר: איך מגיעים לכל המידע הזה משה?

משה: כל המידע הזה קיים באתר של go negev יש שם רובריקה כזו, פינה של תיירות ירוחם. כל המידע הזה נמצא שם. כל הפעילויות כל השעות, הכל נמצא שם. תכנסו אתם ילדים ותזמינו את ההורים. אתם תוציאו אותם לירוחם ותכירו להם מקום חדש. זו אחת ההפתעות הגדולות שאתם יכולים לתת להם. 

תמר: כבר אני נרשמת לקיץ הקרוב. 

זוהר: משה שולח אותנו עם משימה כאן לכל הילדים. אנחנו חייבים לסיים.

תמר: כן לצערנו. תודה רבה שהגעת אלינו.

משה: בטח, בשמחה. כיף גדול. תודה שהזמנתן אותי איזה כיף. 

תמר: ביי להתראות.
משה: ביי.


סיום התוכנית

תמר: תודה שהאזנתם לנו. צוות התוכנית: מידד גורן מגיש פינת הטבע, עמיחי שדה ואבי עטר מגישי פינת הטיול. קרן סבן, כותבת ומגישת פינת אגדות המדבר.

זוהר: הפקה: דודו רשתי ותמר קידר. עריכת טכנית, דניאל למנסדורף ועל המוזיקה המקורית, טל וגנר. 

תמר: צוות המערכת: הגר לשנר ורועי גלבר, בוזי רביב מנהל תחנת רדיו bgu.

זוהר: תודה מיוחדת לזיו שרצר ואבי עטר מבית ספר שדה – שדה בוקר, פרופסור אוריאל ספריאל ואלי פלג מהאוניברסיטה העברית בירושלים. 

תמר: התוכנית הוקלטה באולפני רדיו bgu אוניברסיטת בן גוריון בנגב. כאן תמר קידר.

זוהר: וזוהר סלמה.

תמר: נתראה בתוכנית הבאה.